שאלות
ותשובות.

האתר לא שומר מי כתב: אין הרשמה, אין אימייל, וכתובת ה-IP שלכם לא נרשמת. אבל מי שמכיר אתכם יכול לזהות אתכם מפרטים בסיפור עצמו. לכן הדבר החשוב ביותר הוא מה שאתם כותבים. יש על זה מדריך קצר.

עורך אנושי. הוא בודק שהסיפור אישי, שאין בו פרטים שמזהים אנשים אחרים, ושאין בו הוראות, מחירים או דרכי התקשרות. הוא רואה את הטקסט בלבד, ולא יודע מי שלח אותו.

זה תלוי בכמה סיפורים מחכים. עם הקוד הפרטי אפשר לבדוק בכל רגע אם הסיפור עלה, נדחה או עדיין ממתין.

מיד אחרי השליחה מוצג קוד, פעם אחת בלבד. הוא הדבר היחיד שמחבר אתכם לסיפור. איתו אפשר לראות אם הסיפור פורסם, כמה אנשים קראו אותו, להוסיף פרקים, ולמחוק אותו. אין דרך לשחזר קוד שאבד.

כן, בכל רגע, עם הקוד הפרטי. הסיפור נעלם מהאתר מיד, ומהגיבויים שלנו בתוך 14 יום לכל היותר. חשוב לדעת: אם מישהו כבר העתיק או צילם את הסיפור, או אם מנוע חיפוש שמר עותק, על זה אין לנו שליטה.

אין לנו דרך לדעת איזה סיפור שלכם, ולכן לא נוכל למחוק אותו בשמכם או להחזיר לכם גישה. אם סיפור מזהה אתכם, אפשר לדווח עליו בקישור שבתחתית העמוד שלו, כמו כל קורא.

מילה שכותבים בתוך סוגריים מרובעים כפולים, למשל [[דני]], מוחלפת בפס שחור. המילה עצמה לא נשמרת אצלנו, רק האורך שלה. כך אפשר לספר שהיה שם מישהו בלי לומר מי.

מותר לספר מה עבר עליכם. אסור לפרסם הוראות, מחירים, דרכי התקשרות או כל דבר שעוזר למישהו לבצע עבירה, ואסור לזהות אנשים אחרים. האתר לא מעודד עבירות. זכרו שהטקסט עצמו גלוי לכולם, ואנחנו לא יכולים לייעץ לכם מה ההשלכות המשפטיות של מה שתכתבו.

אנחנו מכבדים את החוק. אבל האתר בנוי כך שאין בידינו פרטים מזהים על כותבים: לא שם, לא אימייל, לא כתובת IP ולא שעת שליחה. מה שיש בידינו הוא הטקסט שפורסם, והוא ממילא גלוי.

בתחתית כל סיפור יש קישור "דיווח". דיווח על סיפור שמזהה אדם נבדק בעדיפות, ואם הוא מוצדק הסיפור יורד מהאתר.

לא. הכתיבה והקריאה בחינם, ואין באתר פרסומות או כלי מעקב.

אפשר, והרבה אנשים מרגישים הקלה כשהם כותבים. אבל Mute הוא לא שירות חירום ואין כאן מי שיענה לכם. אם קשה לכם עכשיו, ער"ן עונים בכל שעה בטלפון 1201, ויש עוד קווי סיוע.